כדי לנהל את הדרך שלנו לעבר המטרה אל מול האתגרים, נפתח את הפרואקטיביות שלנו. הגישה הפרואקטיבית בנויה משלושה יסודות אותם נרצה לפתח, ומאפשרת לנו לפעול ולהיות שחקנים במגרש החיים, להשפיע על חיינו ולנהל אותם, במקום לנקוט עמדה פאסיבית, לכעוס או להאשים ולחכות שמשהו ישתנה.

שלושת היסודות של הגישה הפרואקטיבית: 

• אמונה ביכולת שלנו להשפיע על המציאות של החיים שלנו על ידי הבחירות שלנו.
• תחושת האחריות לגבי ההתקדמות בכיוון אליו אנו בוחרים לשאוף
• מיקוד שליטה פנימי - התמקדות בדברים עליהם יש לנו השפעה, ולא על הדברים עליהם אין לנו יכולת להשפיע. 

ההשפעה ההדדית המורכבת של תחומי החיים השונים וההשלכות שלהם על תחום התעסוקה, מביאה אותנו לפעמים לתחושה של עמידה חסרת אונים מול סבך אילוצים לא ברור. ישנם חסמים המורכבים משילוב של כמה אתגרים במישורים שונים. הצעד הראשון לפני שניגשים לבחון דרכי פעולה שונות הוא לערוך מיפוי של מכלול האתגרים מולם אנו מתמודדים. לצורך כך נבחן את הגורמים העומדים בדרכנו בכל תחום:

1. גורמים אישיים (בריאות, משפחה, מגבלות)
2. גורמי מיומנות וידע (חוסר בהכשרה מתאימה או בניסיון)
3. גורמים ניהוליים (קשיי התארגנות, תכנון, מיקוד)
4. גורמים סביבתיים (מיקום, שפה, תרבות) ואחרים

לגבי כל אחד מהגורמים נשאל את עצמנו השאלות הבאות:

1. מה ביכולתנו לעשות באופן אישי כדי להסיר את החסם? נבחן דרכי פעולה שונות ונשקול רווח מול מחיר של כל אחת.
2. איזו עזרה נצטרך לגייס כדי לפרוץ את החסם? נבחן דרכי פעולה שונות להשגת העזרה.
3. האם, לאחר בחינת שני הסעיפים הנ"ל, מדובר בחסם שלא ניתן להסרה באופן ריאליסטי?
4. מה אם כן צריך לקרות - למשל, האם מטרות צריכות להשתנות?